כתבה: ד"ר תמר ענבל שמיר, חוקרת ומרצה המקדמת, הלכה למעשה, הטמעת תקשוב במערכת החינוך.
בפוסט זה אציג מחוון המיועד לאפיון והערכת פעילויות משלבות תקשוב. השימוש במחוון מאפשר למורים לבחון באיזו מידה הפעילות שפיתחו מעודדת למידה מיטבית ומותאמת לבוגר מערכת החינוך של המאה ה-21. תהליך האפיון והניתוח מסייע למורה לשדרג את ההוראה מתוך חשיבה פדגוגית מושכלת תוך רכישת ידע חדשני הנדרש ממורה במאה ה-21 (TCPK, ראו איור).
המחוון כולל שישה מימדים, שלהם הוגדרו שלוש רמות ביצוע.
ששת ממדי המחוון:
1. ניצול הערך הטכנולוגי: ממד זה בוחן באיזו מידה סביבת הלמידה המתוקשבת מעשירה את הלמידה ומעודדת למידה פעילה ואינטראקציות מגוונות. ההנחה היא שכאשר נעשה שימוש נכון בטכנולוגיה, ההוראה תאפשר ללומד להיות באינטראקציה עם התכנים, המורה והעמיתים (Dori & Herscovitz, 2000).
2. רמת חשיבה נדרשת: ממד זה מתייחס למגוון ולרמת מיומנויות החשיבה הנדרשות מהלומד בעת ביצוע הפעילות (Bloom, 1956).
3. למידה שיתופית: הממד בוחן באיזו מידה הפעילויות מכוונות את הלומדים לעבודה שיתופית משמעותית, והאם קיים שימוש בכלים טכנולוגיים לתמיכה ביצירת הדיאלוג החינוכי (Linn & Hsi, 2000).
4. קרוב התכנים לעולמו של הלומד: הממד בוחן האם הפעילות מתבססת על הבניית ידע חדש על סמך ידע והתנסות קודמת של הלומד, והאם הפעילות מתחשבת בעולמו התרבותי, במוטיבציה וביכולותיו של הלומד.
5. הכוונה לתוצרים עשירים: הממד בוחן אם ההנחיות מכוונות לבניית תוצר המאפשר גיוון, עשייה יצירתית ומקורית, ובאיזו מידה תוצר זה מאפשר פיתוח כישורים אישיים וביטוי עצמי (Reeves & Reeves, 1997).
6. הערכה שזורה: הממד בוחן אם קיימים קריטריונים ברורים, המנחים את הלומד בבניית התוצר ומאפשרים לו לבצע הערכה עצמית, והאם קיימת אפשרות למתן משוב מעצב מתאים (Dori, 2003).
שלוש רמות הביצוע:
1. האפיון הגבוה בכל אחד מהממדים מתאר את הערך המוסף של השימוש בטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. פעילויות מסוג זה מכוונות ללמידה עצמאית של התלמיד, עוסקות בתכנים רלוונטיים, מעודדות חקירה וניהול ידע ומעודדות שימוש במיומנויות חשיבה מסדר גבוה. המורה מכוון את הלומד בצורה מובנית וברורה, מאפשר לו להסתמך על מקורות מגוונים וליצור תוצר עשיר ומקורי, תוך דיאלוג עם התכנים הנלמדים, עם עמיתים ועם המורה בתהליך של הערכה שזורה מעצבת.
2. האפיון הבינוני מתאר הוראה, המנסה לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה, אך ללא השפעה על אופי ומהות הלמידה. ההנחיות מאפשרות תוצר בעל פתיחות מסוימת וביטוי אישי, אולם הן כלליות, ואינן תומכות או מבנות את הלמידה. הפעילויות מכוונות לעבודה שיתופית בכיתה, ללא שימוש במרכיבים טכנולוגיים המאפשרים עשייה מעבר לגבולות הכיתה; קיימת התייחסות להערכה מסכמת של תוצר, אך ללא קריטריונים ברורים שעל פיהם התוצר יוערך וללא סיוע כלים טכנולוגיים.
3. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי תומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות. התקשוב על פי אפיון זה הוא טכני בעיקרו, כאשר המורה הוא מקור הידע והסמכות העיקרי. הלומד נדרש לשינון ידע המועבר אליו על-ידי המורה באמצעות אתר, או דוא"ל, ללא ניסיון לקשר את התכנים ודרך הלימוד לעולמו של הלומד. הפעילויות השכיחות בסגנון זה הינן העברת דפי עבודה, הכוללים בעיקר משימות איסוף מידע מסורתיות.
מעדויות שאספתי בשיחות עם מורים עולה כי הרעיונות הפדגוגיים המפורטים במחוון מסייעים למורים לכוון את ההוראה שלהם בהתאם לעקרונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים התומכים בהוראה מיטבית ולמידה משמעותית ולהתאימה למיומנויות נדרשות במאה ה-21. במקומות בהם השימוש במחוון השתלב בעשייה הבית-ספרית ככלי עזר למורים, הוא מסייע בגיבוש שפה משותפת ויצירת קריטריונים מוסכמים לגבי מהי הוראה מתוקשבת מיטבית. כמו כן, עולה משיחות עם מורים כי כתוצאה משימוש במחוון עלתה המודעות שלהם לרעיונות הפדגוגיים שהם משלבים בפעילויותיהם, כמו: שילוב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה, הוראת עמיתים, התייחסות לידע קודם של הלומדים כנקודת מוצא של הלמידה וכגורם מעורר מוטיבציה וכדומה. להלן דוגמה מדברי מחנכת כיתות ג-ד:
"עשיתי לעצמי שיעור. נכנסתי לכל המשימות שבניתי בעבר וראיתי עד כמה החשיבה שלי שונה משנה שעברה. יש התייחסות לדברים אחרים. למשל, היום לא הייתי עושה טבלת ארגון מידע אחידה, כזו שהתלמיד ממלא ומגיש לי לבדיקה. גם העניין של השימוש במסמכי DOCS, היום אני לא אוותר על השימוש בהם… היום המחוון יושב לי בראש. כשאני עושה דברים אני חושבת עליו מתוך כוונה להכניס רעיונות של למידה מעניינת יותר. קודם לא חשבתי בכלל על הרעיונות האלה".
דברים ברוח דומה מספרת מחנכת נוספת מכיתות ג-ד:
"התחלתי עם משימות מאוד פשוטות. משהו מאוד בסיסי, בעיקר הפניות לאתר או שניים והוצאת מידע… היום הייתי משלבת, למשל, שימוש בפורום לשם קבלת משוב מעמיתים, וגם מפנה למגוון רחב יותר של אתרים הכוללים סרטונים, תמונות והפעלות אינטראקטיביות ולא רק למידע מילולי סטנדרטי. מאוד חשוב לי היום להשתמש בטכנולוגיה רק אם היא באמת תורמת לשיעור".
לסיכום: המחוון הינו כלי עזר בעל ערך המסייע לפתח את הידע המקצועי הנדרש ממורה במאה ה-21 – ידע טכנולוגי פדגוגי אפקטיבי (TCPK – Technological Pedagogical Content Knowledge) .
מקורות
Bloom B. S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives, Handbook: The Cognitive Domain. New York: David McKay Co Inc.
Dori, Y. J. (2003). From Nationwide Standardized Testing to School-Based Alternative Embedded Assessment in Israel: Students’ Performance in the Matriculation 2000 Project. Journal Of Research In Science Teaching, 40, 34-52.
Dori, Y.J., Herscovitz, O. (2000). Projects-based alternative assessment of science teachers. Paper presented at the 1st Biannual Conference of the EARLI
Linn, M. C., & Hsi, S. (2000). Computers, Teachers, Peers: Science Learning Partners. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Mishra, P., Koehler, M. J. (2006). Technological Pedagogical Content Knowledge: A Framework for Teacher Knowledge. Teachers College Record, 108 (6), 1017–1054.
Reeves, T.C. (1997). Evaluating What Really Matters in Computer-Based Education. University of Georgia. Available online at: http://www.oltc.edu.au/cp/refs/reeves.htm
